עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
The darkIsrael.lsunshine
אודות
•  אודות
סיפורי שמש
מתכוני שמש
הדיאטה ואני
שמש לנפש
ילדי השמש
יעל
06/12/2017 23:03
עינת
יעל בתנו האמצעית היא סוג של מוטציה. הכוונה, שקיבלה גנים ממקום עלום. יש לה מעט מאוד תכונות הקושרות אותה אלי או אל בעלי. היכולות האנליטיות (ניתוח דברים באוביקטיביות ובצורה קרה) שלה והכישורים הראליים הגיעו אליה פשוט משום מקום. זאת בדיוק ההגדרה של מוטציה. דבר לא מערער אותה. היא לא מבזבזת זמן יקר על קינאה ומירמור, בעלת תעצומות נפש, הכל עובר לידה. היא לא צריכה לדלג מעל קושי, היא פשוט משאירה אותו בצד ואת הכוח מנצלת כדי לסלול לעצמה את הדרך ולעבור בנחת הלאה. 

עד שנולדה, פרחה נשמתי. לאחר שיצאה לאויר העולם מוחזקת בחיק אביה, פתחה עיניים גדולות וסקרניות ובחנה את חדר הלידה. כמה שעות מאוחר יותר הגעתי מדדה לתנוקיה, האחות בדקה את הסרט שבידי והצביעה על תינוקת שבלטה מבין שורת התינוקות בעורה הורוד ובשערה הזהוב. שמה שהוענק לה עוד לפני שהכרנו אותה רימז באורח פלא על אופיה. יעל הגיבורה שבשעת האמת התעשתה ועשתה מעשה. 

כתינוקת, היתה שקטה ורגועה מאוד. בולדוזר עבר לידה וזה לא הזיז לה. הפעמים היחידות שהזעיקה אותנו בבכי קורע לב היה כשאחיה הגדול הציק לה. אספר שני סיפורים שימחישו את התאורים הללו. כשהיתה בת 7 או 8, הלכנו כל המשפחה לקיר טיפוס. בקיר הגבוה טפסו בקלילות מטפסים מבוגרים. זה לא נראה בעיה גדולה, ביקשתי גם אני לנסות. כשהייתי בגובה מטר מעל פני האדמה הרגשתי אבודה. פחד גדול אחז בי, ביקשתי שיורידו אתי מייד. כמה דקות על אותו קיר, טיפסה יעל. היא הגיעה לראש הקיר וכשהיתה תלויה בגובה שתי קומות בערך, לא הצליחה לרדת. אנחנו מלמטה איבדנו סבלנות, צעקו לה וניסינו לכוון אותה. תלויה בין שמים לארץ, לא איבדה עשתונות והיתה נחושה לרדת בעצמה. היא צרחה מראש הקיר: תפסיקו לבלבל אותייייייי אני יורדת לבדדדד אל תכונו אותי. תנועות הידיים והצרחות שלנו פסקו מייד. חיכינו בסבלנות ובאיפוק כמו ילדים טובים עד שהשלימה את כל הירידה מהקיר עד האבן האחרונה. 

לקראת גיוס, קיבלה מיונים לקורס טייס. היא עברה שלב אחרי שלב עד שהגיעה לגיבוש. בסיום הגיבוש, הגעתי לאסוף אותה מתחנת הרכבת. לאחר 5 ימי שטח קשים, בלא מקלחת ואוכל הניתן  במשורה. מפקדים עוטים משקפי שמש כל הזמן, החיילים הם סתם מספר וככה גם קוראים להם. בנוסף לכך עוברים מבחני כושר הבודקים את הרוח, המוח והכוח. פגשתי אותה בתחנה, שיערה מאובק מהשהייה בשטח והפנים זורחות מאושר, זמן קצר לאחר שהודיעו לה שלא עברה. היה ממש כיף סיפרה. הקטע הכי מרגש, שימו לב: "בסוף כשהמפקדים שברו דיסטנס, ישבנו אתם במעגל וסיפרנו אחד על השני". כמה מרגששששש. העובדה שלא עברה: פרט שולי בכל הסיפור. הצלחה קל לספוג, אבל את רגע האמת בוחנים בדרך בה האדם מתמודד עם כישלון. אני חושבת שהדרך שלה היא מעניינת ומרשימה גם יחד. 

אחת התכונות הבודדות למזלה, אותה רכשה ממני היא חומת שתקנות וביישנות, היא אמנם במודיעין אבל לא צריך להגזים. את החומה הזאת היא עוקפת עם חוש הומור וליצנות. נטיה שהיתה אימת המורים בבית הספר. במעשים לעומת זאת היא חזקה מאוד.  כשאני זקוקה לעזרתה היא עושה זאת בקלות ויעילות. היא זאת שפתחה לי את הבלוג ובזכותה אני כותבת כאן.

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 48 49 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון